המאפייה של איתמר התחילה כמו רוב הדברים הטובים במשפחה שלנו — סביב שולחן השבת. איתמר אפה שתי חלות בכל יום שישי: אחת לנו, ואחת להורים.
שכנים התחילו לבקש חלה משלהם. אחר כך שתיים. ואז כל שבוע. שיש המטבח התמלא בבצק תופח בבקרים של שישי, ובשלב מסוים הפסקנו להעמיד פנים שזה רק תחביב.
איתמר למד את רזי הבצק בבית ספר ״בישולים״, עד שהתחיל לדבר בשפת הגלוטן.
ומאז הבית שלנו מלא בריח של לחם טרי. אנחנו מקפידים על קמחים משובחים, תפיחה איטית ובריאה יותר, ואופים לפי הזמנה.
